סקירה של הנקודות הבולטות מהוובינר שהתקיים ב24.10.23- לקוחות יקרים, בתאריך 24.10.23 קיימנו וובינר בשידור חי, בנושא: מלחמת חרבות ברזל – הצד הכלכלי של המלחמה.
מצורפת לעיונכם סקירה כלכלית של כל הנקודות בולטות שעלו בוובינר. חשוב לנו להדגיש כי הסקירה כוללת תחזיות והערכות המהוות מידע צופה פני עתיד, כהגדרת מונח זה בחוק ניירות ערך, תשכ"ח,1968-אשר נשענות על נתונים הנמצאים בידי פרופיט למועד זה. התממשותן של תחזיות והערכות אלה אינה בשליטת פרופיט ומטבע הדברים הן עשויות שלא להתממש או להתממש באופן חלקי או שונה מכפי שיתואר בסקירה. אין בתוכן משום תחליף לייעוץ ו/או שיווק פנסיוני ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מס המותאם ללקוח או המלצה בנוגע לכדאיות השקעה במוצרים פנסיוניים או פיננסים כלשהם, ואין בדברים משום הזמנה או הצעה לביצוע פעולות במוצרים פנסיוניים או פיננסים כלשהם. אין באמור להוות התחייבות לתשואה, ואין במידע על תשואות שהושגו בעבר כדי להעיד על תשואות שתושגנה בעתיד. המידע המוצג הוא חומר מסייע בלבד, הנשען על אומדנים והערכות החברה שמטבע הדברים, אפשר ויתבררו כחסרים או בלתי מעודכנים וכן עלולות להתגלות סטיות בין ההערכות המובאות במידע לבין התוצאות בפועל. אין לראות במידע זה כעובדתי או כמידע שלם וממצה של ההיבטים הכרוכים בניירות ערך ו/או בנכסים הפיננסיים או הפנסיוניים המוזכרים בו. אין באמור למצות ו/או להחליף את הוראות ההסדר התחיקתי. העושה שימוש במידע עושה זאת על אחריותו בלבד. כמו תמיד, אנחנו כאן בשבילכם – ונעבור את זה יחד! אמיר כהנוביץ – כלכלן ראשי, פרופיט
השקעות באירועי קיצון
מדד מניות ת"א 125
רשם באוקטובר ירידות של כ,13%- לעומת ירידות
של כ4%- ב500-P&S. עם זאת מסלולי החיסכון
הכלליים שמנהלים הגופים המוסדיים הישראלים
הראו חסינות גבוהה וירדו רק ב2.5%-2.0%-
ומתחילת השנה אף נמצאים בעליות של כ4%-
בממוצע, זאת אודות לפיזור נכסים רחב שהוכיח
את עצמו שוב כיעיל בהגנה מפני תרחישי קיצון.
תרחישים להתפתחות המלחמה
בהסתכלות קדימה לאף אחד אין כדור בדולח אבל עדיין כולנו
נאלצים להניח הנחות מסוימות. באופן דומה גם
המשקיעים מבצעים הערכות וגוזרים מהן רמות
מחיר מסוימות. השוק אוהב וודאות וככל שאי
הוודאות גבוהה יותר כך המחירים נמוכים יותר.
אבל האם מניפת הסיכונים כיום אכן גדולה יותר
מזאת שהייתה נניח לפני ה7- באוקטובר או שעד
אז היינו בעיקר עיוורים למה שעלול להתרחש?
במובן מסוים יתכן שהוודאות האבסולוטית כעת
דווקא גדולה יותר, למשל בהקשר של הסיכון
למלחמה אזורית כשהצבא האמריקאי נפרס סביבנו
עם נושאות מטוסים וכשאלמנט ההפתעה של
אויבנו ביתר הזירות די אבד. הצבא הישראלי ימשיך
כנראה לכתוש עוד זמן רב את קיני המחבלים אך
ככל שהעורף הישראלי יחזור לשגרה אי הוודאות
הכלכלית בהחלט יכולה לרדת ומהר
כלכלת ישראל חסונה
מדינת ישראל עומדת בפני הוצאות כספים אדירות בניהן יבלטו תשלומי
מילואים, שיקום עוטף עזה, פיצוי לעסקים, הצטיידות והעצמת הצבא ומנגד היא תחווה ירידה
בהכנסות ממיסים )בשל ירידת הפעילות במשק והירידות בשוקי ההון(. עם זאת בתרחיש הסביר
העלויות הללו יגיעו לעשרות מיליארדי שקלים, לעומת תקציב מדינה של כ500- מיליארד שקל
ויכוסו בחלקן ע"י סיוע אמריקאי וסיוע של יהדות התפוצות. בהתחשב בסביבת הריבית הנמוכה
יחסית המדינה תוכל לפרוס את ההוצאות העודפות הללו ל"תשלומים" ובקושי להרגיש אותם
ובמיוחד הודות לחוב הנמוך יחסית שנכנסנו איתו לאירוע. למעשה גם כעת לאחר זינוק פרמיית
הסיכון שישראל נדרשת לשלם על החוב שלה היא עדיין נמוכה למשל מזאת של הונגריה. עדות
לאיתנות הפיננסית קיבלנו החודש גם מהנפקות החוב המוצלחות של המדינה, שזכו לביקושים
גבוהים עד פי חמש מההיצע!
הפוטנציאל לריבאונד כפול,
בכלכלה ובשוק ההון
ההיסטוריה העולמית והמקומית סביב אירועים
ביטחוניים מראה דינאמיקה חוזרת של ירידות בולטות
בתחילתם שמתחלפות בפרק זמן לא ארוך בעליות ואף
משמעותיות יותר מהירידות שקדמו להן, כך קרה אפילו
במקרים הקיצוניים של מלחמות העולם. לתופעה הזאת
קיימים מספר הסברים, בניהם היחלצות המדינות לעזרת
הסקטור הפרטי, התפרצות ביקוש כבוש של הצריכה
הפרטית לאחר תקופת הלחימה, הקלות רגולטוריות
נרחבות )כיום רואים את זה למשל בהיתרי בניה
לממ"דים(, ובמקרה של ישראל צפוי להתקבל סיוע עצום
גם מהממשל האמריקאי ומיהדות התפוצות. רוח גבית
נוספת מספק לרוב הבנק המרכזי באמצעות הפחתות
ריבית והקלות מימון, שסביר שיתרחש גם אצלנו:
22 יום בממוצע עד לשפל
❑ לפי מחקר של חברת הברוקרים
העצמאית גדולה בארה"ב LPL
Financial( המעסיקה נכון ל2021-
יותר מ17,500- יועצים פיננסיים( ב-
20 מלחמות/אירועים ביטחוניים
בעולם שנבדקו מאז 1941 ועד
2020 השפל בשוק המניות הגיע
בממוצע לאחר 22 יום.
❑ הזמן שלקח מתחילת האירוע הצבאי
ועד להתאוששות מדד הדאו ג'ונס
בחזרה לרמת הפתיחה הגיע
בממוצע ל47- יום, כשהמשך הארוך
ביותר נרשם אחרי ההתקפה על פרל
הרבור )307 יום.
למרות הכל לחץ להפחתת ריבית
בנק ישראל היה רוצה להפחית ריבית ובכך להקל על נוטלי
המשכנתאות, על החברות, על גיוס ההון של המדינה ועוד אך הוא חושש שצעד כזה יוביל לאיבוד
שליטה על היחלשות השקל ובתורו יוביל לאיבוד שליטה על התחממות האינפלציה. עם זאת
להערכתנו החששות הללו מוגזמים וככל שב"י יכיר בכך נתחיל לראות את הריבית יורדת. מאז
תחילת אוקטובר הדולר אומנם התחזק מול השקל ב6.3%- אך מול היורו, שותפת הסחר העיקרית
שלנו, השקל דווקא הפגין עוצמה. במקביל מחיר הנפט הדולרי ירד מתחילת החודש ב-כ,7%-
ולפחות בפן הזה מקזז את השפעת היחלשות השקל. במוצרי יבוא אחרים אנחנו רואים
שיצרנים/ספקים/קמעונאיים מעדיפים לספוג את השקל הנחלש כנראה בשל הכרה בחוסר היכולת
שלהם לבצע כיום העלאות מחירים. בינתיים במוצרים ושירותים המקומיים אנחנו רואים חולשה
בולטת בביקוש, גם כתוצאה מהעלייה באבטלה, תנאים שאינם מתאימים לסביבה של העלאות
מחירים, מה שבולט במיוחד בשוק השכירות שם אפילו מזהים מקרים גוברים של הפחתות
מחירים.